עד היום בהרצאות והדרכות שלי כאשר אני מדבר על מושג ה-Bounce rate מיד מתעוררות מחלוקות וויכוחים בין חברי הקבוצה על משמעות המושג, העירפול נעשה עוד יותר גרוע כשאני שואל אותם: אז איך תוכלו להשתמש בנתון הזה? על זה בדיוק הפוסט הבא.
מה כבר לא אמרו וכמה מאמרים כבר לא כתבו על המושג הזה. באופן אישי אני חושב שהמושג הזה קיבל משמעות הרבה יותר גדולה ממה שמגיע לו. נראה לי שיש איזה אגדה אורבנית שמסתובבת, שאומרת שזה הנתון שיקבע איפה האתר שלכם יופיע בתוצאות החיפוש ושבגלל זה צריך דחוף להוריד אותו. האמת, לא נראה לי…
אז מהו Bounce Rate?
לפני שנתחיל לדבר על Bounce rate ועל המשמעות שלו חשוב שנשים דברים על דיוקם. ויוצא ככה שבדרך כלל מתרגמים את המונח bounce rate – שיעור או אחוז נטישה. אבל האמת היא, שאם נבדוק את המקורות (גוגל אנליטיקס בעברית) נמצא שהתרגום המדויק של המונח הוא – שיעור היציאה מדף הכניסה.
בעצם שיעור היציאה מדף הכניסה כשמו כן הוא, מייצג את אחוז הביקורים (לא מבקרים) בהם הביקור הסתיים בדף בו התחיל, כלומר הגולש נכנס לדף מסוים באתר ועזב אותו מבלי להמשיך לדף נוסף באתר או מבלי לעשות פעולות נוספות בדף זה. לצורך הפשטות אנחנו נמשיך להשתמש במושג אחוז נטישה במאמר זה.
חשוב להבין איך נעשית המדידה והחישוב של הנתון הזה.
כאן מתחיל הבילול…
איך מחושב שיעור היציאה מדף הכניסה (Bounce Rate)?
הנוסחה לחישוב שיעור היציאה מדף הכניסה היא די פשוטה:
אכן לכאורה פשוט, אבל איך גוגל אנליטיקס יודע שהגולש אכן לא ביצע פעולה נוספת…?
ואולי הוא ישב וקרא את הפוסט אליו הגיע במשך חצי שעה ואפילו רשם לעצמו הערות במחברת, הרי את הפעולות האלה גוגל אנליטיקס לא יכול למדוד. טוב, אנחנו קצת מקדימים את המאוחר ותיכף נגיע לסיבות בגללם הנתון הזה הוא חסר ערך לחלוטין עבורינו.
בואו נסתכל על הדרך בה הנתון הזה נמדד.
הגולש נכנס אל האתר שלכם בדרך כלשהיא ונחת על אחד מדפי האתר. ברגע שהדף עולה במחשב של הגולש יחד איתו עולה קוד גוגל אנליטיקס שאתם התקנתם באתר. ברגע זה משדר הקוד לשרתי אנליטיקס שמתבצעת צפייה בדף. אם זה בטלפון זה היה נשמע משהו כזה: “הלו…? זה שרתי אנליטיקס…? אני רוצה לדווח על ביקור חדש שהתחיל עכשיו באתר analyzit והדף בו צופה הגולש הוא הדף הראשי. אה, ודרך אגב השעה היא…., והדפדפן שלו הוא…. וכו'”
במקרה שזה יהיה הדיווח היחיד שמקבל אנליטיקס – ביקור זה יחשב בעיניו כנטישה או Bounce.
למעשה ההגדרה המדויקת תהיה כזו: שיעור היציאה מדף הכניסה = סה”כ ביקורים / סה”כ ביקורים בהם נעשה דיווח אחד ויחיד של צפיה בדף מסוים.
כן זה אומר שאפשר בקלות רבה לעשות מניפולציות על הנתון הזה. למשל לשים דיווח כפול של צפייה בדף ותקבלו אחוז נטישה של 0%, אבל אל תדאגו גם גוגל מבינים את זה, וזה בכלל לא בטוח שהדבר יעזור לכם בדירוג האתר בתוצאות החיפוש.
למרות זאת, אני דווקא כן ממליץ לעשות מניפולציה לנתון הזה. לא כדי להראות לגוגל שאחוז הנטישה שלנו הוא נמוך אלא כדי להפוך את הנתון הזה למשמעותי ושימושי לבעלי האתרים.
מה יכול הנתון הזה(Bounce rate) לספר לנו?
כלום.
וגם אם אני מגזים אז זה ממש קצת.
לכאורה הנתון הזה אמור להראות לנו את אחוז הגולשים אשר הגיעו לאתר ומאיזו שהיא סיבה לא אהבו אותו ולכן נטשו מבלי לבצע שום פעולה נוספת באתר. אבל אנחנו כבר חכמים ויודעים שאנליטיקס לא מודד את כמות הגולשים אלא את כמות הביקורים. ובנוסף לכל זה מעבר לעובדה שהגולש הגיע לדף מסוים באתר שלנו אין לגוגל אנליטיקס שמץ של מושג מה הגולש הזה עשה בתוך הדף הזה.
בואו נסתכל על כמה דוגמאות שמיד ידגימו לכם עד כמה הנתון הזה הוא חסר תועלת.
לא מזמן בקבוצת “הכל על גוגל אנליטיקס בפייסבוק, פרסם יהונתן שאלה מעניינת מאוד. ואני מצטט:
“בן-אדם נכנס לאתר שלך. הסתכל על משהו בדף הנחיתה. אחר-כך הוא פתח טאב חדש והמשיך לגלוש בו (האתר שלך נשאר פתוח). אחרי שעתיים הוא חוזר לדף הנחיתה, ממלא טופס (באותו עמוד) ושולח אותו – האתר לא בנוי משהו, ולכן אין מעבר לדף תודה על מילוי הטופס. עכשיו הגולש סוגר את הטאב. האם זה פעמיים באונס רייט?”
אז מה קרה כאן?
כשהגולש הגיע לדף הנחיתה או דף באתר והדף נפתח דיווחנו לגוגל אנליטיקס על צפייה בדף זה. מכיוון במשך שעתיים לא הייתה שום אינטרקציה של הגולש עם הדף, אחרי 30 דקות הביקור שלו הסתיים (לפירוט על מתי מתחיל ונגמר ביקור בפוסט: סקירת נתונים בסיסיים בגוגל אנליטיקס ), והביקור הזה נרשם כנטישה כמובן. שוב בגלל שהאינטרקציה היחידה שנרשמה על ידי אנליטיקס היא צפייה בדף.
הגולש חזר אחרי שעתיים (ולצורך הדוגמא נניח שהוא ריענן את הדף) והתחיל ביקור חדש שבו הוא יצר קשר בעזרת טופס או אפילו התקשר בטלפון ואחר כך סגר את האתר. מכיון שפעולה זו לא גרמה למעבר לדף נוסף, שוב קיבלנו ביקור שהסתיים בנטישה. (נ.ב. דיברנו על מעקב אחר יצירת קשר טלפוני באתרי אינטרנט בפוסט: מעקב אחרי טלפונים באתר )
הגולש בא, התלהב ויצר קשר ואנחנו באנליטיקס רואים 2 ביקורים שהסתיימו בנטישה…
דפי נחיתה הם דוגמא קלאסית לחוסר יעילות של הנתון הזה. הרבה פעמים בדף הנחיתה שאנו יוצרים יש רק טופס או אפילו רק טלפון וגולש שמגיע לדף כזה לא מבצע מעבר לדפים אחרים ואז תקבלו אחוזי נטישה של 98% או אפילו 100%.
דוגמא נוספת היא אתם, הקוראים שלי בבלוג שרשומים לתפוצה ומקבלים את המיילים ממני. אם התוכן נשמע לכם מעניין אתם עוברים מתוך המייל ישר לפוסט, קוראים אותו ויוצאים ממנו. בערך 70% מכם עושים את זה, ואני לא חושב ש-70% מכם מוצאים את הפוסטים שלי לא מעניינים. האמת היא שאני יודע שלא וזה בגלל שאני עושה התאמה לאחוז הנטישה. כפי שאמרתי קודם לכן אני כן ממליץ לעשות זאת כדי שנוכל להשתמש בנתון הזה בצורה טובה יותר.
איך להתאים את אחוזי הנטישה לאתר או לדף נחיתה?
אני מאמין שלגולש שמגיע לאתר אינטרנט לוקח לו בין 5 למקסימום 15 שניות להבין אם הוא הגיע למקום בו הוא ימצא את מה שחיפש או לא. אם זהו דף נחיתה שאין בו כלום חוץ מטופס וכמה שורות טקסט זה יקרה תוך 6-7 שניות ואם זהו פורטל עם המון מידע זה יקרה תוך 15.
אם במהלך ה-15 שניות האלה הגולש מחליט להישאר ולהמשיך את הגלישה אני לא אחשב אותו כנוטש.
המימוש הטכנולוגי מאוד פשוט. כל מה שאתם צריכים לעשות זה פשוט להוסיף את השורה שמופיע בתצלום המסך לקוד גוגל אנליטיקס בדיוק במקום בו היא מופיע בתצלום המסך.
כמובן שאם אתם לא נכנסים לקוד האתר שלכם, תוכלו לבקש זאת מהמתכנת שלכם או ממחלקת ה-IT. אם אתם עובדים עם קלאסיק אנליטיקס עליכם להוסיף את שורת הקוד הבאה:
| setTimeout(“_gaq.push([‘_trackEvent’, ’15_seconds’, ‘read’])”,15000); |
בהמשך לקוד האנליטיקס שבאתר שלכם לפי הדוגמא הזאת שבתמונה
אם כבר השתדרגתם ואתם עובדים עם יוניברסל עליכם להוסיף את שורת הקוד הבאה:
| setTimeout(“ga(‘send’, ‘event’, ‘unbounce’, ’15_sec’)”, 15000); |
בהמשך לקוד היוניברסל שמוטמע באתר שלכם לפי הדוגמא שבתמונה
בעזרת שורת קוד שאנחנו מצרפים לקוד אנליטיקס שיש לנו באתר אנחנו עושים “מניפולציה” על הבאונס רייט – אבל בעצם זו הפעולה שהופכת אותו לנתון ממשי. שורת הקוד הזאת אומרת שלפי הזמן שנגדיר (לפי הדוגמא 15 שניות) , לאחר שהדף נפתח תישלח קריאה נוספת אל גוגל אנליטיקס שמציינת שהגולש – עדיין פה! והשמחה גדולה הוא לא נטש אותנו…
אז אם עדיין לא הטמעתם את הקוד הזה באתר שלכם, העתיקו אותו מכאן:
| setTimeout(“_gaq.push([‘_trackEvent’, ’15_seconds’, ‘read’])”,15000); |
למה להתאים את אחוז הנטישה?
אני חושב שהדרך הטובה להסביר למה עשיתי את זה ואיך אשתמש באחוז הנטישה החדש שיצרתי, הוא בעזרת דוגמא והדגמה.
בואו ונחזור לדוגמא של דף הנחיתה ובו יש לי טופס ואפילו הגדרתי Goal לכל מי שיוצר פניה (אם עוד לא עשיתם את זה, גשו למאמר: שמישהו יגיד לי איך מגדירים יעדים באנליטיקס)
אם עד עכשיו מדדתי את אחוז הנטישה ללא התאמה ולכן אלה הנתונים שקיבלתי: מתוך 1000 ביקורים שעשו הגולשים בדף הנחיתה 10 יצרו פניה. אחוז ההמרה שלי הוא 1% ואחוז הנטישה שלי הוא 99%. למה אחוז ההמרה הוא כל כך נמוך? קצת קשה לענות על זה בעזרת הנתונים שיש לי כרגע, אולי בגלל שהגולשים לא רלוונטיים אולי בגלל שהדף לא טוב… לא תוכלו לדעת באמת.
אחרי שקראתי את המאמר של נתן, השתכנעתי ויצרתי התאמה לאחוז הנטישה לפי ההמלצה שלו כך שביקור שנמשך מעבר ל-15 שניות לא יחשב כנטישה. עכשיו הנתונים שקיבלתי הם: מתוך 1000 ביקורים 10 הסתיימו ביצירת קשר. אחוז ההמרה שלי הוא 1% ואחוז הנטישה שלי הוא 12%.
אוי! מה זה קרה פה?!
אם אחוז הנטישה שלי הוא כל כך נמוך זה אומר שהגולשים שמגיעים לדף הנחיתה הם אכן רלוונטיים, הם נשארים בדף הם מתעניינים וקוראים את התוכן בדף הנחיתה שלי. אז למה רק 1% יוצרים פניה. כנראה שהסיבה קשורה לדף הנחיתה עצמו או להנעה של הגולש לעשות את הפעולה שאני מציע לו.
בצורה כזו אחוז הנטישה הופך לנתון משמעותי שיכול לעזור לי להבין איפה בתהליך הפרסום שלי יש בעיה, וכך לעזור לי לחסוך זמן וכסף.
