ברעש גדול שחררה גוגל את הכלי החדש – Google Tag Manager, הכלי שאמור להביא סדר ונוחות למערכות המעקב השונות שאנחנו מפעילים באתרים. אז צללנו אל הכלי המדובר ובסופו של דבר יצאנו עם מסקנה. המאמר הבא מציג את עקרונות הכלי, למי כדאי להשתמש בו, וחשוב יותר – למי כדאי להתרחק ממנו.
על GTM וקופסאות אחרות
כדי להסביר את היתרונות והחסרונות בשימוש ב GTM צריך להבין את דרך הפעולה של כלים מסוג זה. כשהשרת מציג לגולש את דף האינטרנט המבוקש, לא תמיד הדף מכיל את כל המידע. לעיתים קרובות מאוד הדף מכיל “קופסאות שחורות” – שטח שבו יכנסו תכנים אחרים שהשרת של האתר אינו מעורב בהם, לדוגמה – פרסומות גוגל, כפתורי לייק של פייסבוק ועוד. החלקים האלה בדף פועלים בצורה עצמאית. זה היתרון שלהם וזה גם החיסרון.
יתרון – מפני ששרת האתר אינו צריך להתעסק בדברים האלה בכלל. הוא לא צריך “לזכור” כמה לייקים קיבל הדף ולא צריך להתעסק בעדכונים ושינויים ועומסי תעבורה של חלקים אלה.
חיסרון – מפני שלמעשה, יש מעט מאד תקשורת בין הדף והקופסה השחורה. עבור כפתורי לייק לדוגמה, כל מה ש”הקופסה” צריכה זה את כתובת הדף, ואת זה קל לקבל. אבל המצב יהיה מאוד שונה אם נרצה להעביר מידע מורכב, למשל לספר לקופסה שהמשתמש הוא גולש רשום, הדף עוסק במוצר בקטגוריית “שרשרת פנינים” שערכו 431 שקל, והמשתמש לחץ על כפתור “פרטי משלוח”. זה יהיה מסובך!
ובכן… למעשה גם גוגל אנליטיקס הוא קופסה שחורה. גם קוד ההמרות של אדוורדס, גם הקוד למסחר אלקטרוני, קוד של אפיליאייט ועוד.
אז איך אנחנו מעבירים מידע לגוגל אנליטיקס היום?
מה אנחנו עושים כיום? איך מעבירים את המידע לקופסאות השונות והכי חשוב, איך מעבירים מידע לגוגל אנליטיקס?
ובכן, כיום אנחנו פונים למתכנת של האתר ואומרים לו “שמע, אחי, אני רוצה לדעת כמה גולשים רכשו בסכום שעולה על 500 ש”ח באתר שלי. או משהו כמו, אני חייב שתוסיף לי קוד לדפי המוצר..
שים לי בכל דף מוצר את הקודים הבאים:
BlaBla_Analytics(Price, ###);
BlaBla_Adwords(product, פנינים, ###,5,,)
BlaBla_…
וכן הלאה וכן הלאה… אה, כן, גם תוסיף קריאה ל Event כשלוחצים על הכפתור “שלח”.
כל הקריאות (קודים) האלה חייבות להופיע בדף עצמו, חייבות להיות מיוצרות על ידי השרת של האתר, היחיד שיודע מה המחיר ומה המוצר בכל המלל שמופיע בדף. כלומר הקוד הזה חייב להופיע בדפי האתר כדי לספר לקופסה השחורה של גוגל אנליטיקס את מה שהוא רוצה לדעת, וגם לאדוורדס וגם לאפיליאטור… כמובן שחלק מהמידע יחזור על עצמו.
למרבה השמחה Google Tag Manager יכול ליעל לנו חלק מהתהליך… למרבה הצער בחלק מהמקרים הוא רק מסבך אותנו עוד יותר… ננסה להסביר כאן מה ומתי.
איך GTM עובד?
GTM בנוי על ההנחה הבאה: הם אומרים לנו – שמע, במקום להכניס לדף 4 קופסאות שחורות, אנחנו נותנים לך קופסה אחת מיוחדת. שים את כל הקופסאות הקטנות שלך בקופסה שלנו ואז בדף שלך תהיה רק קופסה אחת, אחידה ופשוטה.
אז בואו נבחן את הטענה הזו ונראה כמה “פשוטה” מערכת GTM.
לפני שאתם קופצים לקריאה של החלק הבא עלי להזהיר אותכם. שימו לב! החלק הבא יהיה מאוד טכני והוא נועד למתכנתים או לבעלי האתרים שמטפלים בקוד האתר שלהם בעצמם. אם אתם לא מתעסקים בקודים של האתר אני ממליץ לדלג על חלק הטכני וללכת ישר אל המסקנות 🙂
אתם עדיין כאן….?
הסבר קצר על Macros, Rules, Tags
כדי להבין את מערכת GTM חשוב לקחת בחשבון שהיא נבנתה בראש של מתכנתים. על מנת לתת לנו שליטה נרחבת ככל שניתן ומכסימום אפשרות תמרון, המערכת דורשת עבודה על פי ההיגיון הפנימי שלה.
במערכת ישנם שלושה אובייקטים עיקריים שחשוב להבין את פעולתם. באופן עקרוני מטרתם לאפשר לכם לבצע את המשימה הזו:
אני רוצה שיופעל קוד X בדף, רק במידה ו A = B.
נפרק את המשפט למונחים של המערכת:
קוד X – זהו הטג להפעלה – Tags.
התנאי A=B – זהו כלל – Rule.
A וגם B הם משתנים – Macro (שם דפוק).
בואו ננסה דוגמה אמיתית – אני רוצה שיופעל קוד javascript מסוים רק בדף התודה של “צור קשר”. נגיד שכתובת דף התודה היא www.mydomain/thanks.
אז… מי פה A ומי פה B ?
A – כתובת ה URL של הדף. במקרה הזה אנחנו בונים את המקרו כך:
ומי פה B? המשתנה B צריך להיות ערך קבוע: www.mydomain/thanks .
עלינו לכתוב תנאי שוויון (ליצור Rule) כך:
כלומר, בניתי כלל שמשמעותו היא שה URL הנוכחי של הדף הוא הכתובת שבחרתי.
השם שנתתי לכלל זה הוא “on a thanks page”.
בכלי הזה אנו יכולים לכתוב כללים מסוגים שונים וכן לשרשר כללים אחד אחרי השני. זהו שרשור AND, על כל הכללים להתממש.
כדי לסיים את הסיפור, נשאר לנו לקבוע את התג עצמו. אני אציג כאן את התג הפשוט ביותר שמאפשר לנו לשתול סקריפטים משלנו ב HTML.
שימו לב, בחלק העליון כתבתי את שם הטאג, סוג הטאג הוא HTML, מתחתיו הוזן הטאג עצמו (הסקריפט) ובסיום נקבע הכלל על פיו יופעל הטאג.
שוב, ניתן לשרשר כמה כללים וכן לקבוע כללים שלילים. שימו לב שהפעם השירשור הוא OR. כלומר הטאג יופעל אם אפילו רק אחד מהתנאים יתמלא.
יש! הבנו את העיקרון. עכשיו נשאר להרחיב את האפשרויות. בואו נעבור על כל אחר מהשלושה – Macro, Tag Rule ונראה איזה הרחבות קיימות בהם:
Macros
מאקרו יכול להיות ערך קבוע, משתנה Javascript שקיים בדף, אובייקט DOM בדף, אירוע ועוד. מבין כל האפשרויות אני מעדיף להרחיב על אחת מהן – Data Layer – שכבת מידע.
שכבת מידע מאפשרת לנו להגדיר כלים דרכם GTM יכול לתקשר עם מידע שמערכת האתר מספקת. למשל מידע על המשתמש (חבר, אנונימי…), מידע על הדף – נושא, קטגוריה, תוכן, ולמעשה כל מידע אחר. מערכת הניהול של האתר כותבת את המידע הזה לדף במקום נסתר ומערכת GTM שולפת אותו. כך אנחנו יכולים להפעיל קוד המרה למשל עבור חברים רשומים, חיפוש שכולל את המילה “חתול”,מחיר מתחת ל 3 דולר ועוד.
Rules
הכללים הם השוואות פשוטות. השוואות מלל כמו “מכיל” או regex והשוואות מספרים (גדול מ, קטן מ, שווה…). כזכור, כלל אחד יכול למעשה להכין כמה כללי משנה (בתנאי And). לדוגמה: הפעל כלל רק אם “חבר=רשום” מבצע “חיפוש=חתול” ב”מחיר קטן מ 3 דולר”. כל אלה ירשמו בכלל אחד.
Tags
מערכת GTM מאפשרת לנו מספר תגים מובנים וכן כמה אפשרויות להזין קוד בעצמנו. כיום ישנה מגבלה במערכת והפעלת הקוד מיועדת רק לתגים שאינם משפיעים על התצוגה. המשמעות היא למשל שלא ניתן להפעיל בדיקות A/B דרך GTM. סוגי הטאגים שמציעה המערכת הם תגי המרה ו remarketing של מערכת Adwords, תגי Double Click ותגי Analytics של גוגל, וכן תגים מותאמים אישית של HTML או תמונה (תמונת מעקב).
אם נחזור לשכבת המידע (Data Layer), נגלה שניתן לגשת אליה ישירות מהסקריפט של הטאג וכך אנחנו יכולים להפעיל סקריפט שיתחשב במחיר המופיע בדף למשל.
אם לא איבדתי אתכם עד כה סימן שאתם סקרניים מאד. אבל לכל מי שדילג עד כאן, להלן המסקנות שלי מהמערכת.
לאלה שרוצים לראות דוגמא חיה של עבודה עם GTM, הנה וובינר שגוגל אנליטיקס ערכו בנושא:
מתי איפה ואיך כדאי להשתמש ב-GTM? ולמי מומלץ להיתרחק מזה?
למה לא כדאי להשתמש בכלי הזה?
Google Tag Manager, בדומה לכלים האחרים בתחום, הוא כלי מורכב ומסובך, במיוחד לאנשים שלא מתעסקים בדרך כלל בקודים או תכנות. לעתים, במקום לחסוך לנו בעבודה, הוא אפילו דורש יותר: אם לדוגמה אתם רוצים להפעיל Event לאנליטיקס, תצטרכו גם את מתכנת האתר וגם את מתכנת הכלי, שניים במקום אחד בלבד.
ולכן:
אם אתם מתפעלים אתר קטן – אל תתקרבו לכלי הזה!
אם אתם מתפעלים אתר בינוני – תתרחקו מהכלי הזה.
ואם אתם מתפעלים אתר ענק – תבדקו טוב את האפשרויות שלכם לפני שאתם מחליטים אם להשתמש בכלי הזה.
אז למי בכל זאת כדאי?
האמת, ישבתי ושברתי את הראש למי כדאי להשתמש במערכת הזו ובסוף מצאתי:
אם אתם מתפעלים חברה בעלת מספר אתרים, אפליקציות וכלים, עם מספר צוותי תוכנה ושיווק – יכול להיות שכדאי לכם לשקול את הכלי הזה.
אני אסביר. אם אתם נמצאים במצב שבו יש לכם חברה עם מספר אתרים וכמה טכנולוגיות (אתרים, אפליקציות ועוד), אתם יודעים שלפעמים הקצב של מערכת השיווק מהיר מדי למתכנתים. להם יש את הגרסאות שלהם ואתם צריכים לתמרן את הקודים כמה שיותר מהר. במקרה הזה הפעלת מתכנת GTM בצמוד לצוות השיווק יכולה להביא לשיפור בעבודה. או אם אתם חברה שבונה אתרי חנות ללקוחותיה ואתם מעוניינים לתת עוד נפח בשירות שלכם על ידי הוספה של קודי מעקב לאתרי החנות GTM בהחלט יכול לעזור.
כלי ה GTM ובמיוחד שכבת ה Data Layer מאפשרים לכם לקבוע כללים אחידים לאתרים. במקום לנסות ולהבין כתובות URL כדי לקבוע מה תוכן הדף וכמה הוא “שווה”, ניתן להגדיר לכל המתכנתים את הממשק האחיד ולחלץ את הנתונים כביכול ללא תלות באתר עצמו. הדבר מסייע מאד גם במעבר ודילוג בין אתרים שונים ועוגיות שונות.
