בתור סטרטאפ שמציע פתרון ייחודי, אתם כל הזמן נדרשים להציג את היכולות והביצועים של המוצר שלכם למשקיעים, ללקוחות או למייסדים. מעבר לצד הטכני של ההגדרות וההטמעות, חשוב שתדעו להציג את הנתונים הנכונים שגם משקפים את ההצלחות וגם ואת האתגרים וגם מאפשרים להסיק מסקנות ולהתקדם הלאה.
במאמר הזה אראה לכם את 3 הדוחות הבסיסיים שיעזרו לכם להציג את הנתונים של הסטרטאפ שלכם בצורה מועילה ויעילה.
אם כבר מזמן אתם מתכננים לסדר את המעקב אחר ביצועי המוצר שלכם או שהתחלתם ונתקעתם באמצע – המאמר הזה בדיוק בשבילכם.
גם אם אתם כבר עובדים עם גוגל אנליטיקס כדאי לכם להמשיך לקרוא
אני בטוח שרובכם כבר עובדים עם גוגל אנליטיקס או תוכנה דומה ועוקבים אחר הפעילות באפליקציות או בתוכנות שלכם.
אבל אם הנתונים הם חלקיים, לא מדויקים או לא מאפשרים לכם להסיק מסקנות ולשפר את המוצר או להציג אותו בצורה טובה למשקיעים או לקוחות, אני מאמין שתמצאו כאן כמה רעיונות וכלים מעניינים שישדרגו את מנגנון המעקב שלכם.
דוח 1: התנהגות הגולש
הדוח שאתחיל בו הוא דוח המציג את התנהגות הגולש באתר, תוכנה או אפליקציה. למעשה זהו דוח שיראה לכם אם המשתמש מבצע את הפעולות שתכננתם עבורו ובאיזה סדר.
הדוח הזה יעזור לכם להבין איך המוצר שלכם מתפקד.
בצילום המסך אנחנו רואים דוח של סטרטאפ שמציע מנוע חיפוש וויזואלי לגולשים בתוך האתר.
בדוח רואים רצף פעולות של גולש באינטרקציה עם מנוע החיפוש. אני משתמש ב-time stamp (תווית הזמן) כדי לתת מזהה יחודי לכל פעולה. אפשר להשתמש בפורמט Unix Time Stamp או בפורמט שמוצג כאן. (מספר ימים מאז 2000 – מספר שניות מאז 00:00). אופן זה של הצגת הזמן בו נעשתה פעולה מאפשר לסדר את הפעולות שעשה הגולש בסדר כרונולוגי.
הנתון השני שרואים הוא interaction id. נתון זה מייצג את האינטרקציה של הגולש עם המוצר שלכם מהתחלה ועד הסוף (מקביל לסשן באנליטיקס). כדי לעקוב אחרי אינטראקציות, חשוב להבין ולהחליט יחד עם אנשי פיתוח מוצר מתי מתחילה ומתי מסתיימת אינטראקציה.
בנוסף לאלה, בפרמטרים של האירוע מועברים ערכים של איזה פעולה ביצע הגולש ומה הייתה הבחירה שלו במסגרת הפעולה. עם האירוע נשלחים עוד שורה ארוכה של נתונים שהעברנו כדי לקבל תמונה מלאה של פעילות הגולש במנוע חיפוש.
למה הדוח הזה כל כך חשוב?
השאלות הראשונות לגבי האפליקציה או התוכנה שיצרתם יגיעו מצוות המוצר שירצה לדעת
- את רצף הפעולות שעושה הגולש והמסלולים הנפוצים של הגלישה
- איך הגולש משתמש במוצר
- על מה הוא לוחץ ועל מה לא
- איזה כפתורים או תכנים הוא מפספס או לא מעניינים אותו
- על מה לוחץ בתפריט ועוד
הדוח הזה הוא קריטי לבקרה שלכם על פעילות המוצר וכלי חשוב לשיפור על ידי צוות המוצר.
שימו לב! כדי להרכיב דוח כזה אתם צריכים לקבל קודם כמה החלטות.
קודם כל, צריך להחליט מהן הפעולות החשובות שעושה הגולש וכמו שכתבתי קודם – מתי מתחילה ומתי נגמרת האינטראקציה עם המוצר. רשימת הפעולות היא הבסיס למדידה. דבר נוסף שיש להחליט עליו הוא אילו נתונים אתם רוצים לראות עבור כל פעולה שהגולש מבצע. רשימת פעולות ופרמטרים לדיווח זה מסמך קריטי כדי שאפשר יהיה לנהל את כל התהליך הזה בהצלחה.
כדי לעזור לכם לארגן את הרשימה הזו, הכנתי תבנית של מבנה נתונים לדיווח לגוגל אנליטיקס שבה אני משתמש. אתם מוזמנים להוריד אותה ולהתחיל לבנות את בסיס הנתונים שלכם.
מלאו את הטופס לקבלת התבנית
דוח 2: ולידציה
אחד המנגנונים החשובים בניהול הדטא שלכם הוא מגנון ה-QA או ולידציה של הנתונים.
דמיינו לעצמכם שהשקעתם את כל המאמץ הזה ואספתם את הנתונים, ניתחתם אותם והצגתם את המסקנות בצורה מרהיבה למשקיעים. כל זה רק כדי לגלות בבוקר למחרת שהנתונים לא אמינים ושכל המסקנות שלכם לא שוות. כל העבודה שעשיתם במקרה כזה לא רק לא מביאה תועלת אלה יש סיכוי טוב שמזיקה לכם.
לכן הכרחי לקבוע דוח או סט דוחות שנועדו לבדיקה ו-ולידציה של הנתונים שמתקבלים. ברגע שיש לכם את הדוחות האלה, תוכלו תמיד לחזור אליהם ולוודא שהמעקב תקין והנתונים המתקבלים הם נכונים. זה חשוב במיוחד במוצר שכל הזמן מתפתח ונוספים בו חלקים ונתונים חדשים.
בדרך כלל הדוחות לבדיקת תקינות הנתונים יכללו:
- ולידציה של Custom Dimensions – הנתונים המותאמים שיצרת
- ולידציה של המרות (פניות, מכירות, פעולות וכ״ו)
בצילום המסך רואים דוח ולידציה של נתונים מותאמים. בדוח הזה אני בודק שהנתונים המיוחדים (Time Stamp, Interaction ID, CID, וכ״ו) מקבלים ערכים נכונים. בצילום מסך רואים את הנתון Time Stamp ואת הערכים שלו.
למי שרוצה לוודא שהנתונים שהוא מקבל באנליטיקס אכן תקינים, הכנתי לכם קישור לדוחות ולידציה שתוכלו פשוט להתקין אצלכם.
מלאו את הטופס כדי לקבל את הקישורים להתקנת דוחות ולידציה באנליטיקס.
דוח 3: לוח בקרה (Dashboard) שמציג נתונים חשובים ללקוח או משקיע
הנתונים לא תמיד מדברים בעד עצמם. והם בוודאי לא אומרים מה טוב ומה לא טוב. מי שמחליט על כך הם האנשים שמסתכלים על הנתונים.
כשאתם מציגים דוחות ללקוח או משקיע, אתם רוצים לוודא שאתם מעבירים בעזרתם את המסר שרציתם ולא רק אוסף נתונים.
אני חס וחלילה לא אומר שצריך להסתיר או לעוות, אלא להעביר מסר ברור ומובן שמשרת גם אתכם וגם את הלקוח, המשקיע או המייסד.
בצילום המסך רואים לוח בקרה לדוגמא. בלוח שני טורים של נתונים. הטור השמאלי מראה את הביצועים של המוצר וכולל כל מיני נתונים שמייצגים את הביצועים האלה. הטור הימני כולל את יחסי ההמרה בין השלבים השונים במשפך.
בעזרת הדוח הזה יכולנו להראות ללקוח באיזה נקודות בתהליך ההמרה שלו אנחנו משתלבים ואיפה החוזקות והתרומה שלנו מתבטאת ולא פחות חשוב איפה אנחנו מזהים את החולשות שלנו כדי להציג על מה אנחנו עובדים כדי לשפר.
הנה עוד דוגמא ללוח בקרה הפעם ב-data studio.
איך בניתי לוח בקרה כזה?
קודם כל, הכנה טובה.
הצעד הראשון הוא להחליט על המסר שרוצים להעביר. זה אומר להסתכל על הנתונים שיש לכם, להבין מה המספרים האלה אומרים לכם ואיזה מסקנות אתם מסוגלים להפיק מתוכם. נסו להבין איזה מידע עדיין חסר לכם או על איזה שאלות הייתם רוצים לענות בעזרת מידע נוסף. מתוך זה החליטו מה אתם רוצים להגיד ללקוח או למשקיע. מה המסר שלכם?
אחרי זה תבחרו את הנתונים שרוצים להראות ללקוח או משקיע ואיך להציג אותם כדי לתמוך במסר. לפעמים ביחד עם המסר יעלו הנתונים שנרצה להראות ולפעמים המסר יעלה מתוך הנתונים.
אין תבנית פלא לדשבורד כיוון שכל מוצר הוא שונה והדשבורד המושלם של סטרטאפ אחד הוא לא בהכרח הדשבורד המושלם למוצר אחר. זה אומר שכדי לקבל לוח בקרה איכותי, תידרשו לחזור, לשפר ולעדכן את המעקב וכן להוסיף ולתקן את לוח הבקרה עד שהוא הופך למלוטש ומושלם בשבילכם. חלק חשוב ליצירת לוח בקרה ממש טוב הוא לחזור על התהליך כמה פעמים.
לסיכום
כמו שכבר ציינתי במאמר הזה לא פעם, לא מספיק רק לאסוף נתונים ולהסתכל עליהם.
צריך לדעת מה למדוד ואיך להציג את הנתונים כדי שיעבירו מסר ברור ויעזרו לכם לשפר את המוצר ולהציג אותו בצורה הטובה ביותר.
